למה אי אפשר פשוט לקחת שיר שאהבתם

כל שיר מסחרי מוגן בזכויות יוצרים. שימוש בו בסרטון מסחרי, בלי רישיון, הוא הפרה. וזה לא תיאורטי:

הסרטון יורד מהאוויר. יוטיוב, מטא ופלטפורמות אחרות מזהות מוזיקה מוגנת אוטומטית וחוסמות או משתיקות את הסרטון.
קנס. בעל הזכויות יכול לתבוע. תוכן ממותג של חברה מוכרת הוא יעד קל.
נזק תדמיתי. קמפיין שיורד באמצע כי הפרתם זכויות - לא נראה טוב.

חשוב: “נתתי קרדיט” לא פותר כלום. קרדיט הוא לא רישיון. גם “זה רק לפרסום פנימי” לרוב לא מספיק.

שלוש הדרכים החוקיות למוזיקה

1. מוזיקת סטוק ברישיון (הכי נפוץ)

ספריות כמו Artlist, Epidemic Sound, Musicbed. משלמים מנוי או רישיון לטראק, ומקבלים זכות שימוש חוקית. איכות גבוהה, מגוון עצום, ומחיר סביר.

מתי מתאים: לרוב הסרטונים. מהיר, בטוח, וזול יחסית.

2. מוזיקה מקורית (הכי ייחודי)

מלחין כותב טראק בלעדי לסרטון שלכם. יקר יותר, אבל אף אחד אחר לא ישתמש בו, והוא נתפר בדיוק למקצב הסרטון.

מתי מתאים: קמפיינים גדולים, מותגים שרוצים חתימה קולית משלהם.

3. רישיון לשיר מסחרי מוכר (הכי יקר)

רוצים דווקא את השיר המפורסם ההוא? אפשר - צריך לרכוש רישיון (sync license) מבעל הזכויות. זה תהליך, וזה יקר. לפעמים עשרות אלפי שקלים ומעלה, תלוי בשיר.

מתי מתאים: כשהשיר הספציפי הוא לב הקריאייטיב ויש תקציב שתומך בזה.

כמה זה עולה

סטוק: מעשרות שקלים לטראק ועד מנוי שנתי של כמה מאות דולרים.
מקורי: אלפי שקלים ומעלה, תלוי במורכבות.
שיר מסחרי: מאלפי שקלים ועד סכומים גבוהים מאוד. תלוי לגמרי בשיר ובהיקף השימוש.

מה לעשות: ברוב המקרים, מוזיקת סטוק ברישיון תיתן לכם בדיוק את מה שאתם צריכים בשבריר מהמחיר. אנחנו כבר עובדים עם ספריות מורשות ונבחר לכם טראק שמתאים לטון - חוקי, בטוח, ומוכן להעלאה.

יש לכם רפרנס מוזיקלי לסרטון? שלחו לנו - נמצא לכם את הצליל הנכון בגרסה חוקית שלא תוריד לכם את הקמפיין מהאוויר.